Disposable tampons and diapers are detrimental to the environment. They contain over 90% of microplastics and takes more than 500 years to decompose(1, 2). More than 15 million kgs of non-biodegradable, sanitary waste is generated in Israel every year. Every disposable sanitary product contains significant amounts of toxic chemicals including phthalates which can cause a variety of health concerns including endocrine disruption and affect cardiovascular and reproductive functions(3). On the other hand, cups are made of silicone which can be degraded into natural minerals. One cup will save the environment for one truckload of waste in 10 years for every single woman who switches to a cup. Moreover, menstrual cups are safe and easy to use! They are also effective in controlling leaks(4)

Our project seeks to raise awareness about the options, modalities, and benefits of choosing reusable menstrual products such as menstrual cups, reusable pads, etc. We hope that more women will switch from single-use products to these products.

טמפונים וחיתולים חד פעמיים פוגעים בסביבה. הם מכילים מעל 90% ממיקרו-פלסטיק ולוקח יותר מ -500 שנים להתפרקות (1, 2). בישראל נוצרים מדי שנה יותר מ -15 מיליון ק"ג פסולת סניטרית שאינה מתכלה. כל מוצר סניטרי חד פעמי מכיל כמויות משמעותיות של כימיקלים רעילים כולל פתלטים העלולים לגרום למגוון בעיות בריאותיות כולל הפרעה אנדוקרינית ומשפיעים על תפקודי לב וכלי דם ורבייה (3). מצד שני, כוסות עשויות סיליקון הניתנות לפירוק למינרלים טבעיים. כוס אחת תחסוך את הסביבה עבור משאית אחת של פסולת תוך 10 שנים לכל אישה שעוברת לכוס. יתר על כן, כוסות מחזור בטוחות ונוחות לשימוש! הם יעילים גם בשליטה על נזילות

הפרויקט נועד ליצור מודעות בקרב גברים ונשים לגבי האפשרויות, השיטות והיתרונות של שימוש במוצרי מחזור רב-פעמיים כמו כוסות מחזור, כריות לשימוש חוזר וכו '. אנו מקווים כי יותר נשים יאמצו מוצרים אלה על פני האפשרויות לשימוש חד פעמי.

---------------------------------------------------------------

1. Peberdy et al, Sustainability 2019, 11(2), 473

2. Pachauri et al, BMJ 2019, 365, l1298

3. Park et al, Reprod Toxicol 2019, 84,114-121

4. Van Ejik et ak, Lancet Public Health 2019, 4(8), e376-e393